01 3 1

אפקטי צילום אנלוגים בעולם דיגיטלי – חלק שני

שוב לקראת ההרצאה ביום שלישי, אמשיך להעלות סוגיות העוסקות בהבדלים בין העולמות.

הפעם בחרתי לטפל בנושא הפולארויד, או התמונה המיידית.

ניתן למצוא הקבלה עצומה אך שוני עצום עוד יותר בהקבלה בין הפולארויד לצילום הדיגיטלי.
פורמט הפולארויד הומצא ושימש מאז ומעולם לצורך יצירת דימוי מיידי, אשר אינו דורש את זמן ההמתנה לפיתוח ולהדפסת התמונות.
הפורמט תפס תאוצה רבה בעולם ושימש דורות רבים של צלמים.
נראה כי כיום אין צורך להציג את הפולארויד, אך יחד עם זאת דווקא הצילום הדיגיטלי, בעיני, הוא ממשיך דרכו הישיר של הפורמט.

כיום אין עוד צורך להמתין כדי לראות את הדימוי אותו צילמנו, כל שעלינו לעשות הוא להביט בגב המצלמה או במסך המחשב ולצפות.
גם לתמונות הפולארויד לא היה צורך להמתין יותר מידי, כמה דקות והנה לכם תמונה מוכנה ואפילו ממוסגרת.

אם כך, היכן נעוץ ההבדל?
ההבדל המהותי בין הפולארויד לתמונה הדיגיטלית הוא בכך שהפולארויד אינו ניתן לשכפול.
תמונה שצולמה לא תשוב עוד, הרגע שהונצח לא יונצח בשנית ולא ניתן לשכפלו.
בניגוד גמור,אגב, לפורמט הדיגיטלי.

המיידיות יחד עם החד פעמיות, הן אלו שהעניקו לפולארויד את קסמו, ושום פורמט לא יוכל להן.

יתרה מזו, האיכות הנמוכה, הצבהים הדהוים וחוסר החדות הנעוץ בעדשות הפלסטיק הזולות, כמעט ולא ניתנים לשחזור
וגם להם חלק ניכר בקסמו של הפולארויד.

כיום ברחבי העולם עדיין קיימות קבוצות גדולות של צלמים שמצלמים בפורמט זה.
גם בארץ תוכלו למצוא משוגעים לדבר.
כל שעליכם לעשות הוא לפתוח את פליקר, רובנו שם.

בהרצאה ביום שלישי, אתמקד בין היתר בנסיון שחזור פורמט הפולארויד.

לפרטים נוספים ולהרשמה

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.